גזר דין בתיק פ"ח 863/05

1.         המערער הורשע, על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירה של מגע עם סוכן חוץ, עבירה לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - "חוק העונשין").

            על-פי עובדות כתב האישום, הנאשם שוטט ב"חדרי שיחות" באינטרנט, באתר Paltalk, בהם שוחחו משתתפים מהעולם הערבי, בין היתר, על פיגועים בישראל.

            הנאשם התכתב במשך כששה חודשים עם אדם שהזדהה כתושב עזה בשם "וואטן". בסמוך לביצוע תוכנית התנתקות התקשר וואטן לנאשם וביקש ממנו להשיג עבורו תחמושת לכלי נשק מסוג M-16. הנאשם הביע נכונות למלא מטלה זו.

            כיומיים לאחר מכן התקשר הנאשם לטלפון הנייד של וואטן, אשר מסר לנאשם את מספר הטלפון הנייד שלו קודם לכן, והסביר לו כי לא יוכל למלא את מבוקשו מכיוון שאינו יודע היכן להשיג את התחמושת המבוקשת. וואטן השיב שאל לנאשם לדאוג מאחר והמדובר "במבחן" וכי למעשה הוא מעוניין במשהו "גדול יותר", לבצע דבר "כמו שהחיזבאללה עשה בלבנון אחרי שישראל נסוגה מדרום לבנון".

            כשבועיים לאחר מכן התקשר וואטן וביקש מהנאשם לסייע לו בביצוע המזימה האמורה, בהודיעו כי לשם השגת המטרה על הנאשם להיפגש עם אדם בשם "מאייד" ברמאללה. הנאשם נעתר לבקשה והודיע כי ברצונו להיפגש עם מאייד.

2.         הודאתו של הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון ועל פיו תטען המאשימה לעונש של 3 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי ואילו הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו.

3.         בטיעוניהם לעונש חרגו באי כוח הצדדים מעובדות כתב האישום, המאשימה - בכל הנוגע לאופן בו הפסיק הנאשם את הקשר עם וואטן, והסנגוריה - בהעלותה הטענה כי וואטן ידע שהנאשם אינו חפץ לשתף עימו פעולה וכי ניתק מיוזמתו את הגישה לאינטרנט.

            למניעת ספק אנו נגזור את דינו של הנאשם רק על-פי העובדות המפורטות בכתב האישום בהן הודה הנאשם.

4.         ב"כ המאשימה, עו"ד גאולה כהן, טענה כי לזכותו של הנאשם ייאמר כי הוא ללא עבר פלילי וכי הודה מיד במיוחס לו. פעילותו של הנאשם היתה, בתחילה, מינורית, אך לאחר שהיה נכון למלא את המשימה שהוטלה עליו לנסוע לרמאללה, להיפגש עם מאייד, רמת מסוכנותו של הנאשם עלתה דרגה, שכן מטרת הפגישה היתה "לבצע פיגוע כמו זה שהחיזבאללה עשה בלבנון לאחר נסיגת ישראל". גם העובדה שלנאשם תעודת זהות ישראלית מוסיפה נופך חומרה למעשיו, מפני שהוא חב חובת נאמנות למדינה ותחת זאת הוא משתף פעולה עם אויביה.

המחוקק ראה בחומרה את עצם המגע עם סוכן זר, שאין לו הסבר, עבירה שדינה חמש עשרה שנות מאסר וזאת בשל הפוטנציאל המסוכן מעצם קיומו של מגע זה.

בשל חומרת העבירה, המשקל שיש ליתן לנסיבות האישיות של נאשם הוא מועט.

לאור האמור, יש להטיל על הנאשם עונש מאסר של שלוש שנים, כפי שהמאשימה דרשה במסגרת הסדר הטיעון.

5.         ב"כ הנאשם, עו"ד פיראס אבו אחמד, טען כי הנסיבות העולות מכתב האישום מצביעות על כך כי מעשיי הנאשם היו בדרגת החומרה הנמוכה ביותר במסגרת מגעיו עם וואטן. כמו כן, הסכמתו להיפגש עם מאייד אינה מצביעה על שאיפה לבצע פעולה שתפגע בביטחון המדינה. עוד יש לציין כי הנאשם הודה, הביע חרטה על מעשיו ואין סיכוי שיחזור עליהם. בנסיבות אלה העונש שהמדינה חפצה להטיל על הנאשם הינו כבד, ובעניין זה הפנה ב"כ הנאשם לגזר הדין בעניינה של טלי פחימה, אשר הורשעה במעשים חמורים יותר מהמעשים בהם הודה הנאשם, במסגרתו הוטל עליה עונש של שלוש שנות מאסר (פ"ח (מחוזי תל אביב) 1229/04).

            לאור האמור העונש שיש להטיל על הנאשם צריך להיות קל.

6.         הנאשם הביע חרטה על מעשיו ואמר כי הוא מכיר בטעותו, בהוסיפו כי ניתק את הקשר לאינטרנט. המעצר מקשה עליו, ברצונו לצאת לעבודה כדי להתפרנס ולפרנס את הוריו וחמשת אחיו הקטנים.

7.         המחוקק סבר שהמגע עם סוכן זר, כשלעצמו, עלול להניב פרי באושים, שסכנתו למדינה ולתושביה רבה, והוא אף ראה להחמיר בעונש שיש להטיל בגין עבירה זו - חמש עשרה שנות מאסר. יצוין, שהסעיף בנוסחו המקורי היה אף חמור יותר ועצם המגע עם הסוכן יצר חזקה חלוטה של מסירת ידיעה סודית, בלא שהיה מוסמך לכך, אם לא היה לנאשם הסבר סביר למגע עם הסוכן. הפועל היוצא הוא, שבעבירה זו המשקל של הנסיבות האישיות הוא מועט.

8.         לחובתו של הנאשם יש לזקוף את רצונו למלא אחר משאלתו של וואטן לספק לו תחמושת לנשק מסוג M-16, ולאחר מכן את נכונותו להיפגש עם מאייד ברמאללה, אשר הינה בבחינת עליית מדרגה, זאת תוך ידיעה כי המטרה הינה לבצע פיגוע בישראל. עוד יש לזכור כי בכל התקופה הרלוונטית, לנאשם תעודת זהות ישראלית. הנאשם שהיה זכאי להגנת המדינה ניסה לפגוע בה ובאזרחיה באמצעות שיתוף פעולה עם האויב. אך מזל הוא, שהנאשם נתפס בטרם החל בנקיטת צעדים מעשיים למימוש מטרתו של וואטן.

9.         לזכותו של הנאשם ייאמר כי אין לו עבר פלילי, כי שיתף פעולה מיד לאחר מעצרו וכי הודה בעובדות כתב האישום. כמו כן, יש להביא בחשבון את חרטתו של הנאשם. גם נסיבות המקרה אינן נמצאות במדרג הגבוה של חומרת העבירה כדוגמת העובדות בפ"ח 1229/04, הנ"ל.

10.       לא מצאנו כי יש להקיש מהעונש שהוטל על טלי פחימה לענייננו, יען כי שם היה מדובר בעונש מוסכם ואילו כאן הטיעון, במגבלות מסוימות, היה פתוח עם תקרה מקסימאלית של שלוש שנים.הוא הדין בפ"ח (מחוזי תל-אביב) 1019/05 שגם בו הוטל על הנאשם עונש בהתאם להסדר הטיעון.